Writings (כְּתוּבִים)

II Chronicles (דִּבְרֵי הַיָּמִים ב)

Chapter 1

Solomon son of David took firm hold of his kingdom, for the LORD his God was with him and made him exceedingly great.

Rashi’s Commentary
  • And Solomon strengthened himself because the Lord his God was with him.

וַיִּתְחַזֵּק שְׁלֹמֹה בֶן־דָּוִיד עַל־מַלְכוּתוֹ וַיהֹוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וַיְגַדְּלֵהוּ לְמָעְלָה׃

רש"י
  • ויתחזק שלמה וגו'. מפני שה' אלהיו עמו:

Solomon summoned all Israel—the officers of thousands and of hundreds, and the judges, and all the chiefs of all Israel, the heads of the clans.

Rashi’s Commentary
  • And Solomon said to all Israel And who were those referred to as “all Israel”? They were the leaders of the thousands, as it is written (I Chron. 28:1): “And David assembled all the leaders of Israel.” And what did he say to them? That they should come with him to the high place that was in Gibeon.

וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה לְכׇל־יִשְׂרָאֵל לְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וְלַשֹּׁפְטִים וּלְכֹל נָשִׂיא לְכׇל־יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי הָאָבוֹת׃

רש"י
  • ויאמר שלמה לכל ישראל. ומי הם אותם כל ישראל הם שרי האלפים כדכתיב (לעיל כח) ויקהל דוד את כל שרי ישראל ומה אמר להם שיבאו עמו לבמה אשר בגבעון:

Then Solomon, and all the assemblage with him, went to the shrine at Gibeon, for the Tent of Meeting, which Moses the servant of the LORD had made in the wilderness, was there.

Rashi’s Commentary
  • And Solomon and the entire assembly with him, etc. It is customary for Scripture to abbreviate, [as we find:] (Jonah 2:11): “And the Lord said to the fish, and it spewed Jonah onto the dry land,” and similarly (I Chron. 21:27): “And the Lord said to the angel, and his sword was returned to its sheath.”

וַיֵּלְכוּ שְׁלֹמֹה וְכׇל־הַקָּהָל עִמּוֹ לַבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן כִּי־שָׁם הָיָה אֹהֶל מוֹעֵד הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה עֶבֶד־יְהֹוָה בַּמִּדְבָּר׃

רש"י
  • וילכו שלמה וכל הקהל עמו וגו'. וכן דרך הפסוקים לקצר ויאמר ה' לדג ויקא את יונה אמר לו להקיא ויקא וכן (לעיל כ"א) ו אמר ה' למלאך וישב חרבו אל נדנה:

(But the Ark of God David had brought up from Kiriath-jearim to the place which David had prepared for it; for he had pitched a tent for it in Jerusalem.)

אֲבָל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים הֶעֱלָה דָוִיד מִקִּרְיַת יְעָרִים בַּהֵכִין לוֹ דָּוִיד כִּי נָטָה־לוֹ אֹהֶל בִּירוּשָׁלָ͏ִם׃

The bronze altar, which Bezalel son of Uri son of Hur had made, was also there before the Tabernacle of the LORD, and Solomon and the assemblage resorted to it.

וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה בְּצַלְאֵל בֶּן־אוּרִי בֶן־חוּר שָׁם לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְהֹוָה וַיִּדְרְשֵׁהוּ שְׁלֹמֹה וְהַקָּהָל׃

There Solomon ascended the bronze altar before the LORD, which was at the Tent of Meeting, and on it sacrificed a thousand burnt offerings.

וַיַּעַל שְׁלֹמֹה שָׁם עַל־מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת לִפְנֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר לְאֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעַל עָלָיו עֹלוֹת אָלֶף׃

That night, God appeared to Solomon and said to him, “Ask, what shall I grant you?”

Rashi’s Commentary
  • Request, what shall I give you Choose and request all that you desire, and I shall grant it to you.

בַּלַּיְלָה הַהוּא נִרְאָה אֱלֹהִים לִשְׁלֹמֹה וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁאַל מָה אֶתֶּן־לָךְ׃

רש"י
  • שאל מה אתן לך. בחר ושאל כל מה שתרצה ואני אתן לך:

Solomon said to God, “You dealt most graciously with my father David, and now You have made me king in his stead.

וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה לֵאלֹהִים אַתָּה עָשִׂיתָ עִם־דָּוִיד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל וְהִמְלַכְתַּנִי תַּחְתָּיו׃

Now, O LORD God, let Your promise to my father David be fulfilled; for You have made me king over a people as numerous as the dust of the earth.

Rashi’s Commentary
  • Now, O Lord God, may...come true - Heb. יֵאָמֵן, (provarsi in Italian), to prove (true).
  • for You have enthroned me Since You have enthroned me over a numerous people like this, I require wisdom and strength to go forth before them and to wage their wars, as it is stated (I Samuel 8:20): “and our king will judge us and wage our wars.” Now since I must ask what is in my heart, I shall ask what I require and that is that You grant me wisdom.

עַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהִים יֵאָמֵן דְּבָרְךָ עִם דָּוִיד אָבִי כִּי אַתָּה הִמְלַכְתַּנִי עַל־עַם רַב כַּעֲפַר הָאָרֶץ׃

רש"י
  • עתה ה' אלהים יאמן. פראבריט"ש בלע"ז:
  • כי אתה המלכתני. כלומר כיון שהמלכתני על עם רב כזה צריך אני שיהא בי חכמה וכח לצאת לפניהם וללחום מלחמותיהם כענין שנאמר בשמואל (א' ח') ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו והואיל ועלי לשאול מה שבלבי אשאל מה שאני צריך וזה שתתן לי חכמה:

Grant me then the wisdom and the knowledge to lead this people, for who can govern Your great people?”

Rashi’s Commentary
  • and I shall go forth before this people and come in And also, a king requires a wise heart to know how to judge, and I am young and tender. Even a thousand wise men would have difficulty judging such a large nation, because it is impossible that they should not have many disputes, which they come to litigate, and he has no time to deliberate on their case, for while this one is complaining and does not stop talking, another one comes and cries. Now who can decide a thousand legal decisions in one day, except one who is wise and astute, endowed with the spirit of God? Therefore, this I request, that You give me wisdom and knowledge to judge this great people of Yours, for this is what I require that You give me.

עַתָּה חׇכְמָה וּמַדָּע תֶּן־לִי וְאֵצְאָה לִפְנֵי הָעָם־הַזֶּה וְאָבוֹאָה כִּי־מִי יִשְׁפֹּט אֶת־עַמְּךָ הַזֶּה הַגָּדוֹל׃ {ס}        

רש"י
  • ואצאה לפני העם הזה ואבואה. וגם למלך צריך שיהא לב חכם לידע לשפוט העם ואני נער ורך אפי' אלף אנשים חכמים היה קשה להם לשפוט עם גדול כזה אי אפשר בלא עסקים רבים שבאים לדון ואין לו מתון לעיין בדינם שעוד זה קובל ואינו מפסיק דבריו והנה בא אחר וצועק ומי יוכל לפסוק אלף דינין ביום אחד אם לא חכם ונבון אשר רוח אלהים בו וזה אני שואל שתתן לי חכמה ומדע לשפוט עמך זה הגדול כי זה אני צריך שתתן לי:

God said to Solomon, “Because you want this, and have not asked for wealth, property, and glory, nor have you asked for the life of your enemy, or long life for yourself, but you have asked for the wisdom and the knowledge to be able to govern My people over whom I have made you king,

Rashi’s Commentary
  • Since this was in your heart For a person does not request this thing unless he has the fear of Heaven in his heart, as it is stated (Ex. 18:21): “But you must seek out from the people men of ability, God-fearing men.”
  • the life of your enemies to defeat them.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים  לִשְׁלֹמֹה יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹאת עִם־לְבָבֶךָ וְלֹא־שָׁאַלְתָּ עֹשֶׁר נְכָסִים וְכָבוֹד וְאֵת נֶפֶשׁ שֹׂנְאֶיךָ וְגַם־יָמִים רַבִּים לֹא שָׁאָלְתָּ וַתִּשְׁאַל־לְךָ חׇכְמָה וּמַדָּע אֲשֶׁר תִּשְׁפּוֹט אֶת־עַמִּי אֲשֶׁר הִמְלַכְתִּיךָ עָלָיו׃

רש"י
  • יען אשר היתה זאת עם לבבך. שאין אדם שואל דבר זה אלא מי שיש יראת שמים בלבו כענין שנאמר ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים (שמות י״ח:כ״א):
  • ואת נפש שונאיך. לנצחם:

wisdom and knowledge are granted to you, and I grant you also wealth, property, and glory, the like of which no king before you has had, nor shall any after you have.”

Rashi’s Commentary
  • Wisdom and knowledge are granted you that which you requested.
  • and riches, possessions, and honor which you did not request, I shall grant you.
  • such as that the kings before you did not possess and which will not be so after you This refers back to “riches and honor” which you did not request, because the wisdom that I am granting you: riches, honor, and longevity, are dependent on it, as it is written (Prov. 3:16): “Length of days in its right hand; and in its left hand, riches and honor.” This is what is written (I Kings 10:23): Now King Solomon transcended all the kings of the earth in affluence and wisdom, etc.”

הַחׇכְמָה וְהַמַּדָּע נָתוּן לָךְ וְעֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד אֶתֶּן־לָךְ אֲשֶׁר  לֹא־הָיָה כֵן לַמְּלָכִים אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יִהְיֶה־כֵּן׃

רש"י
  • החכמה והמדע נתון לך. מה ששאלת:
  • עושר ונכסים וכבוד. אשר לא שאלת אתן לך:
  • אשר לא היה כן למלכים אשר לפניך ואחריך לא יהיה. מוסב על עושר וכבוד אשר לא שאלת כי החכמה שאני נותן לך בה תלוי גם עושר גם כבוד גם אריכות ימים דכתיב (משלי ג׳:ט״ז) אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד וזהו שכתוב במלכים (א' י"א) ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ לעושר ולחכמה וגומר:

From the shrine at Gibeon, from the Tent of Meeting, Solomon went to Jerusalem and reigned over Israel.

וַיָּבֹא שְׁלֹמֹה לַבָּמָה אֲשֶׁר־בְּגִבְעוֹן יְרוּשָׁלַ͏ִם מִלִּפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּמְלֹךְ עַל־יִשְׂרָאֵל׃ {פ}

Solomon assembled chariots and horsemen; he had 1,400 chariots and 12,000 horses that he stationed in the chariot towns and with the king in Jerusalem.

Rashi’s Commentary
  • and he left them in the chariot cities He left some of those horsemen and chariots in the chariot cities; since the king’s chariots were there, those cities were called the chariot cities, and some of them he left with him in Jerusalem.

וַיֶּאֱסֹף שְׁלֹמֹה רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַיְהִי־לוֹ אֶלֶף וְאַרְבַּע־מֵאוֹת רֶכֶב וּשְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים וַיַּנִּיחֵם בְּעָרֵי הָרֶכֶב וְעִם־הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם׃

רש"י
  • ויניחם בערי הרכב. הניח מקצת אותם פרשים ורכב בערי הרכב ועל שם שרוכבי המלך שם היו קוראים אותן העיירות ערי הרכב ומקצתם הניח עמו בירושלים (עיין מלכים א' על פסוק זה מה שפירש"י שם וצריך עיון):

The king made silver and gold as plentiful in Jerusalem as stones, and cedars as plentiful as the sycamores in the Shephelah.

Rashi’s Commentary
  • like stones Because of the abundance of silver and gold that he had, he was not particular about distributing silver and gold throughout the city to make tables and chairs. Our Rabbis said (Ecc. Rabbah 2:3): Like stones of ten or eight cubits: just as he cut stones, so did he cut silver.

וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת־הַכֶּסֶף וְאֶת־הַזָּהָב בִּירוּשָׁלַ͏ִם כָּאֲבָנִים וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָה לָרֹב׃

רש"י
  • כאבנים. מרוב כסף וזהב שהיה לו לא היה מקפיד על נתינת כסף וזהב בכל העיר לעשות שולחנות וכסאות ורבותינו אמרו כאבני עשר וי"א אמות שהיה לו אבני גזית כן עשה מן הכסף:

Solomon’s horses were imported from Egypt and from Que; the king’s traders would buy them from Que at the market price.

Rashi’s Commentary
  • And Solomon’s source of horses i.e., Solomon’s entire source of horses was exclusively from Egypt.
  • and [there was] an assemblage from which the king’s agents - Heb. מִקְוֵה, the assemblage of the horses in Egypt, and it is called stutte in Middle High German.

וּמוֹצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה מִמִּצְרָיִם וּמִקְוֵא סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ מִקְוֵא יִקְחוּ בִּמְחִיר׃

רש"י
  • ומוצא הסוסים אשר לשלמה. כלומר כל מוצא סוסים אשר לשלמה לא היה כי אם ממצרים:
  • ומקוא סחרי המלך. ומקוא אסיפת הסוסים במצרים וקורין לה בל"א שטוט"א:

A chariot imported from Egypt cost 600 shekels of silver, and a horse 150. These in turn were exported by them to all the kings of the Hittites and the kings of the Arameans.

וַיַּעֲלוּ וַיּוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם מֶרְכָּבָה בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה וְכֵן לְכׇל־מַלְכֵי הַחִתִּים וּמַלְכֵי אֲרָם בְּיָדָם יוֹצִיאוּ׃

Then Solomon resolved to build a House for the name of the LORD and a royal palace for himself.

וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהֹוָה וּבַיִת לְמַלְכוּתוֹ׃

Next ►